Skyscraper City - הרי שחקים

(עברית בהמשך)
"We shape our buildings, thereafter they shape us."

On the way back to Israel I had a 2-day stopover in Hong Kong, due to that being the only flight available, having preponed my return so I could go to my good mate Noey's wedding.

Arriving in Hong Kong I received a bit of a culture shock as it is in stark contrast to Australia. From large, open spaces where every person owns a massive block of land I arrived in a small, condensed city where the skyscrapers rise to 50 floors. After associating for 4 months with laid-back, easy going people I found myself speaking to people always stressed and rushing to get places, mixed in with their main language not being one of my native tongues.

On the day of my arrival it took me time just to work out how to get to the city, where the hostel is and to find a vegetarian place I could eat at. With a bit of luck, a little help from some nice locals and a little help from Google, I worked it all out and l ended the night with a stroll through the night markets.

The next day, I met up with Noey's parents, who were also on route to Israel and the wedding, and after a nice brekkie at Starbucks, we headed out for a bushwalk along the Hong Kong Olympic Trail. 10 minutes after leaving the city we found it hard to believe we were suddenly in the midst of nature, surrounded by lush vegetation and colourful butterflies. Walking along the trail towards the village Mui Wo, we passed classic scenes from traditional China, such as farmers working in the field, colourful offerings in respect for the dead, and rickshaws. We got to the beautiful Mui Wo beach and spotted a vegetarian restaurant to lunch in, sampling the local Chinese dumplings.

After taking a bus back to Noey's parents' hotel, we went our separate ways. They to the airport for their flight and I to sightsee around Victoria Harbour. There I saw the clock tower and wandered along the Avenue of Stars, though I recognized only Bruce Lee and Jackie Chan. From there I headed back to my hostel and wandered around the markets a bit more.

The next day I took the train to the airport for my flight back to Israel.

"אנו מעצבים את הבניינים שלנו, לאחר מכן הם מעצבים אותנו."

בדרך לארץ הייתה לי עצירה של יומיים בהונג קונג, כי זאת הייתה הטיסה היחידה עם מקום, כפי שהקדמתי את הטיסה כדי להספיק לחתונה של חברי הטוב נועי.

 כשהגעתי להונג קונג היה לי הלם תרבותי קל, כי העיר בקונטרסט גמור לאוסטרליה. ממרחבים פתוחים וגדולים שלכל אדם יש שטח ענק הגעתי לעיר קטנה וצפופה שגורדי השחקים בה מתנשאים ל-50 קומות. אחרי שהסתובבתי 4 חודשים בחברת אנשים שלווים ונינוחים מצאתי את עצמי מדבר עם אנשים טרודים ולחוצים, ובנוסף גם שפתם העיקרית לא הייתה משפות האם שלי.






ביום הגעתי לקח לי זמן להבין איך להגיע לעיר, איפה האכסניה ולמצוא מקום צמחוני בו אוכל לאכול. עם קצת מזל, קצת עזרה ממקומיים נחמדים ועוד קצת עזרה מגוגל, הצלחתי וגם הסתובבתי בשווקי הלילה.

למחרת, נפגשתי עם הוריו של נועי, שגם הם היו בדרכם לארץ ולחתונה, ואחרי ארוחת בוקר נחמדה ב"סטארבקס", יצאנו לטיול לאורך השביל האולימפי של הונג קונג. עשר דקות אחרי שעזבנו את העיר התקשנו להאמין אנחנו באמצע הטבע, מוקפים צמחייה שופעת ופרפרים צבעוניים. בהליכתנו אל עבר הכפר מוי וו, עברנו סצנות קלאסיות מסין הישנה, כמו איכרים עובדים את האדמה, הקרבות צבעוניות לזכר המתים וריקשות. הגענו לחוף מוי וו היפה ומצאנו מסעדה צמחונית לארוחת צהריים, שם ניסינו את הכופתאות המקומיים.





אחרי שלקחנו אוטובוס חזרה למלון של הוריו של נועי, נפרדו דרכינו. הם נסעו לשדה תעופה בשביל הטיסה שלהם, ואני המשכתי לתייר באזור נמל ויקטוריה. שם ראיתי את מגדל השעון והלכתי לאורך שדרת הכוכבים, שם הכרתי רק את ברוס לי וג'קי צ'אן. אחרי זה חזרתי לאכסניה והסתובבתי עוד קצת בשווקי הלילה.

ביום למחרת, נסעתי ברכבת לשדה התעופה כדי לעלות על הטיסה שלי חזרה לארץ.